החלטה בתיק ת"א 1404-09-10

1.         בפניי בקשה לביטול פסק-דין משלים אשר ניתן כנגד המבקש ביום 24.4.13, מועד בו נקבעה             ישיבת הוכחות בתיק.

רקע

2.         מלכתחילה נקבע התיק לישיבת הוכחות ליום 24.10.12  ולסיכומים בעל-פה ליום 1.11.12, וזאת במהלך דיון מיום 26.6.12, בנוכחות המבקש ובאת כוחו, עו"ד רונית מלין בן שמעון.

3.         עובר למועד ההוכחות הנ"ל, ביום 14.10.12, הוגשה בקשה לשחרור מייצוג מטעם באת כוח המבקש, בעקבותיה ניתנה החלטתי, לפיה " הבקשה תידון במועד הדיון".

4.         ביום 18.10.12 הוגשה בקשה בהסכמה לדחיית מועדי הדיון הנ"ל בהתאם לנוהל הדחיות של            נשיאת בית המשפט העליון, זאת, בעקבות החלטה קודמת מיום 17.10.12.

ביום 22.10.12, ובטרם שוחררה באת כוח המבקש מייצוגו, נעתרתי לבקשה והוריתי על       דחיית מועדי הדיון ליום 24.4.13 לשמיעת העדים וליום 1.5.13 לשמיעת סיכומים בעל פה.   

5.         ביום 1.11.12 הוגשה בקשה נוספת לשחרור באת כוח המבקש דאז מייצוג. באותו מועד        ניתנה החלטתי, לפיה "בכפוף לכך שהנתבע יצהיר כי הינו מודע למועד הדיון החדש, אורה   על שחרורה של ב"כ הנתבע מהמשך ייצוגו...".

בעקבות כך, ביום 26.11.12 הוגשה הודעה מטעם הנתבע במסגרתה הודיעה באת כוח        המבקש דאז, כי הכינה תצהיר לחתימת המבקש, לפיו הינו מודע למועד הדיון הנדחה        הקבוע   ליום 24.4.13, אך הוא סרב לחתום על התצהיר מהטעם כי היא איננה מייצגת אותו          עוד. באת כוח המבקש דאז תמכה את ההודעה בתכתובת בינה לבין המבקש בעניין זה,             ממנה עלה כי המבקש מודע למועד הדיון.

ואכן, בהחלטתי מיום 26.11.12 קבעתי כי "מהתכתובת עולה כי הנתבע מודע למועד        ההוכחות וכן מודיע כי אינו מעונין בייצוג המשפטי של באת כוחו. אשר על כן מורה על      שחרורה מייצוג של באת כח הנתבעת (צ"ל - הנתבע - א.ל.ע)...".

6.         ביום 24.4.13 ומשלא התייצב המבקש לדיון על אף שהוזמן כדין, כאמור לעיל, ניתן נגדו      פסק-דין משלים, במסגרתו חויב לשלם למשיבה סך של 86,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה        וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל (וזאת בנוסף לפסק-דין חלקי       בסך של 14,000 ש"ח אשר ניתן על ידי ביום 26.6.12) וכן הוצאות משפט בסך של 25,000 ש"ח             והחזר אגרה בסך של 2,631 ש"ח.

7.         מכאן הבקשה שבפניי.

יצוין, כי המבקש הגיש בקשות חוזרות ונשנות לביטול פסק-הדין המשלים וזאת מבלי         שתמך טענותיו בתצהיר כנדרש, ולפיכך כולן נדחו על-ידי. לאחר שהמבקש פעל בהתאם      להחלטותיי וצרף תצהיר בתמיכה לטענותיו,  הועברה הבקשה לתגובת המשיבה.          

            כעת, ולאחר שהוגשה תגובת המשיבה, אדון בבקשה גופה.

טענות הצדדים

8.         בתצהיר התומך בבקשה טען המבקש, כי לא היה מודע למועד ישיבת ההוכחות שנקבעה      ליום 24.4.13. מכל מקום טען, כי גם לו היה מודע לכך, לא יכול היה להתייצב לדיון וזאת            מסיבה רפואית והציג מסמכים רפואיים בתמיכה לטענתו. לפיכך, עתר לביטול פסק-הדין     המשלים.          

9.         מנגד המשיבה התנגדה לבקשה בהעדר עילה שבדין לביטול פסק-הדין.

באשר לביטול פסק-הדין מחובת הצדק, טענה המשיבה כי המבקש זומן כדין.

לטענתה, מועד הדיון הנדחה נקבע כאשר המבקש היה מיוצג באותה העת ובנוסף    מהתכתובת שצורפה להודעת באת כוח המבקש דאז בעקבות בקשתה לשחרור מייצוג            והחלטת בית-המשפט מיום 1.11.12 בעניין זה, עלה כי המבקש היה מודע למועד הדיון.         לפיכך, טענה כי לא נפל פגם בפסק-הדין ואין חובה מן הצדק לבטלו.

            באשר לביטול משיקולי בית-משפט טענה המשיבה, כי המבקש לא מסר הסבר מניח את       הדעת לאי התייצבותו למועד הדיון שנקבע ואין במסמכים הרפואיים שצורפו כדי לסייע לו        בעניין זה. בנוסף, בבקשתו לא טען המבקש טענה כלשהי באשר לסיכויי הצלחת הגנתו אם           יבוטל פסק-הדין. מה עוד שעיון בכתב ההגנה וראיות המבקש מעלה כי אין לאחרון סיכוי             בהגנתו.